<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תר"ד</h1>
<h2>דף קיח.</h2>
פסק רבינו יעקב כך הדין נותן אם אדם חייב לחבירו ממון אם מנזקין בין אית ליה זוזי בין לית ליה זוזי כל דבעי מגבי ליה. אי בעי לאגבויי קרקע מגבי ליה מן העידית. ואי בעי לאגבויי מטלטלי אפי' סובין כדאמרי' בבבא קמא כל מילי מיטב הוא דאי לא מיזדבן הכא מיזדבן במתא אחריתי. ואי מהלואה חייב (למאי) [לו אי] אית ליה זוהי משלם ליה זוזי דאמרי' בפר' הכותב אמר ליה רב פפא לרב חמא ודאי אמריתו משמיה דרבא האי מאן דמסיק זוזי בחבריה ואית ליה ארעא ואמר ליה זיל שקול מארעא אמרי' ליה זיל את וזבין ואייתי והב לי. ואמ' ליה ההוא תולה מעותיו בגוי הוה. אלמא דאם היו לו מעות עליו לשלם המעות. דאי לאו הכי למה ליה לתלות מעותיו בגוי לומר שאין לו מעות והלא אפי' יש לו (מעותיו) [מעות] לא ישלם אלא מה שירצה. אלא ודאי לכך תלה מעותיו בגוי לומר שאין לו מעות ודינו על הקרקע שאם היו לו מעות בעל כרחו ישלם אותם דהואיל וזוזי קיבל (וזוזי) [זוזי] נמי הוה ליה לשלומי. והא דאמר לפיכך עשו לו שלא כהוגן דמשמע שלא כדין לפי דבריו קאמר דלפי מה שהיה אומר של גוי המעות עשו לו שלא כהוגן. ואם משכירות נתחייב לו (ואפילו) [אפילו] אין לו (צורך) [צריך] למכור קרקעותיו או מטלטליו ויביא לו המעות דאמרי' בפרק בתרא דבבא מציעא השוכר את הפועל לעשות בתבן ובקש ואמר לו תן לי שכרי ואמר לו טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו. וקאמ' בגמר' וצריכא דאי [כו'] ס"ד שומעין לו דאמרי אינשי (מארי) [ממרי] רשותך פארי אפרע אלמ' דבשאין לו מעות מיירי דאי ס"ד יש לו מעות לא אמרי' (מארי) [ממרי] רשותך פארי אפרע. אלא ודאי כשאין לו מעות לגבי שכיר לא כל כמיניה לשלם לו אלא מעות אפילו אין לו.
